אחד הז'אנרים הכי מצחיקים בתחום הבדיחות הוא בדיחות על משוגעים. משוגעים הוא שם כוללני ללוקים בנפשם, ואם לוקים בנפשם אזי חשיבתם, הלוך רוחם והפתרונות שהם מוצאים – אינם עולים בקנה אחד עם המציאות.
בעבר המושג בית משוגעים היה גינרי, זהו סלנג המתאר מוסד לחולים פסיכיאטרים. חולה פסיכיאטרי נחשב למשוגע – כלומר עבר את הגבולות ה"נורמלים" הנהוגים.
בדיחות על משוגעים – בניגוד לסגנונות האחרים, אינם פוגעים ואינם מייצרים תדמית, אלא מנפחים את הקיים.
דוגמא:
שני משוגעים החליטו לצאת לטיול במדבר. האחד סחב חבית על ראשו, השני סחב דלת של אוטו.
לאחר זמן שאל המשוגע שסחב את הדלת את המשוגע השני: למה אתה סוחב חבית?
ענה המשוגע השני: למקרה שאהייה צמא, אשתה מים מן החבית. ולמה אתה סוחב דלת של אוטו?
ענה המשוגע הראשון: כדי שאם יהייה לי חם אפתח את החלון…
זו דוגמא לבדיחה שנראה שהמצחיק בה הוא שהדבר אכן יכול לקרות במציאות.
אם כן כאשר שומעים או מספרים בדיחה על משוגעים – לעולם יש את התחושה שבקרב אוכלוסיה זו הכל יכול לקרות, משום שהגבולות עם המציאות פרוצים ממילא.
בית משוגעים מצטייר בבדיחות כאלו כמקום שמח ועליז, שבו אמנם יש רופא ואחות אך הם זורמים לכאורה עם המשוגעים.
חבורה של משוגעים קפצה על מיטה בבית משוגעים.
רופא שנכנס לחדר, שאל את המשוגעים למה הם קופצים על המיטה.
אנחנו קופצים בגלל שאנחנו איטריות, ענו המשוגעים.
ולמה שניים תלויים על הנברשת? שאל הרופא,
אה, אלו נדבקו למכסה….
המשוגעים מתחבבים על מספרי וממציאי הבדיחות, ובייחוד אלו שאוהבים להרחיק לכת.
אין את התחושה הזו שמתעוררת כאשר שומעים בדיחות על בלונדיניות – שיפוטיות ולעג, אלא תחושה של חיבה וחיוך שעולה מהלב.
המשוגע מצטייר כדמות חביבה ולא מזיקה, דמות צבעונית ומתוקה.
שני משוגעים מנסים לברוח מבית המשוגעים.
אומר משוגע אחד לשני: יש לי פנס, אני אדליק אותו ואתה תחליק על האור החוצה.
השתגעת? נבהל המשוגע השני – אני מפחד שתכבה את האור באמצע….
רוצים להיקרע מצחוק? קראו כמה בדיחות קרש
המייחד את הז'רנר הזה של ההומור מז'אנרים אחרים זה סוג המחשבה, להכנס לראשו של המשוגע לכאורה ולמצוא את המילים הכי לא הגיוניות, את המעשים הכי לא הגיוניים ואת הפתרונות שאינם קשורים למציאות. נראה כאילו הלא אפשרי אפשרי וכי נעשה שימוש בדמיון מסוג אחר והבנה מסוג שונה.
בדיחות אלו מצחיקות את כולם באופן נקי וחף מכל תחושה שמישהו נפגע מזה או שיש איזו סטיגמה ודעה חברתית שנוצרת בעקבות בדיחה כזו או אחרת.
שני משוגעים החליטו לברוח מבית משוגעים. שירד הלילה החלו להתקרב לגדר, וכאשר התקרבו לשומר ילל המשוגע הראשון כמו חתול – מיאו מיאו מיאו.
השומר חשב שזהו אחד מהחתולים המסתובבים בשטח ולא הסתובב.
המשוגע השני הבין עניין, עבר ליד השומר ואמר: גם אני חתול…….
מאמר זה נכתב בהומור בלבד וכמובן אין בכתוב לפגוע באף גורם המוזכר בתוכן – ללא הבדל דת, גזע ומין 🙂
